השיעור
משתתפים: 3 דמויות- גבר ו-2 נשים
המחזה מתרחש בביתו של פרופסור בצרפת. הפרופסור, איש מבוגר יחסית (בערך בן 50-60), מצפה לתלמידה חדשה (בת 18). המשרתת של הפרופסור, אישה מעט צעירה יותר מהפרופסור (בערך בת 40-50), דואגת לבריאותו של הפרופסור. ככל שהשיעור האבסורדי מתקדם, הפרופסור מתעצבן יותר ויותר על (מה שהוא רואה כ) בורותה של התלמידה, והתלמידה נהיית יותר שקטה וותרנית. אפילו בריאותה מתחיל להידרדר, ומה שמתחיל ככאב שיניים הופך לכאבים עזים בכל חלקי גופה. ברגע השיא של המחזה, התלמידה נדקרת ונרצחת על ידי המורה. המחזה מסתיים בכך שהמשרתת מכניסה תלמידה חדשה לביתו של הפרופסור, וכך המחזה מסתיים בדיוק היכן שהוא התחיל - תחילת השיעור.
החזירו לי את דמי הלימוד מאת קארונטי פרנץ
דמויות- 7 (גמיש במספר הדמויות ובמגדר)
תרגום: בנימין גל
מחזה קצר וקומי. תלמיד שדורש שיחזירו לו את דמי הלימוד בתואנה שלא הוא למד כלום. המנהל וצוות המורים מחליטים להעמיד אותו במבחן חוזר ולבדוק אם אכן זה המצב. הם מעוותים כל תשובה שגויה שלו, ומסבירים למה היא למעשה תשובה נכונה.
שמונה דברי פתגם מאת שמעון שטרן
משתתפים: 6 בנים ו- 3 בנות
דמויות נוספות: קריין, חמישה צופים (הצופים משתתפים במחזה רק לקראת סופו ובאופן פסיבי).
מתאים לכיתות ד' – ט'.
המחזה מציג שמונה פתגמים בשמונה תמונות בהתאם לשמונת ימי חנוכה, אולם ניתן להעלותו מבלי להתייחס לחג עצמו.
מטרתו של המחזה- משחק המחשבה, היא חינוך דרך משחק ומשחק חוזר של אותה הסצינה. קהל הצופים מפנים את מוסר ההשכל בצורה חווייתית ולכן עמוקה יותר כשהפתגם הסתום (למשל: הדר בני אדם כסותם) קורם עור וגידים על הבמה ואף מתקן את עצמו.
מחזה בעל אופי של שליחות חינוכית ברורה שלא שם לו למטרה לשעשע או להנעים את זמנם של הצופים, אלא ההפך הגמור מכך…
שיעור בהיסטוריה עיבוד יהושע ויטיס ע"פ סיפור מאת ק. מאקושינסקי "אמנות הלחישה"
מספר משתתפים: 8 בנים ו- 4 בנות
דמויות נוספות: כ- 10 תלמידים ותלמידות
מתאים לכיתות ו'- ט'.
מערכון העוסק בהווי בתי הספר.
התלמידים נוקטים תכסיסים ותעלולים שונים שמטרתם למשוך זמן וללמוד כמה שפחות, אולם בעוד המורה לאנטומיה מרושל ומפוזר ואינו נותן דעתו לנעשה בכיתה, המורה להיסטוריה משתדל להראות קפדן ותקיף… עד לרגע בו נכנס המנהל לכיתה והמורה מוצא עצמו באותו הצד של המיתרס, יחד עם התלמידים.
המורים מוצגים כדמויות חלשות ותלושות הנאבקות לשווא בעצת התלמידים המאוחדים כולם למען המטרה המשותפת, הלא היא משיכת הזמן, כשהלימוד עצמו מהם והלאה.
שעת הילדים מאת הלמן ליליאן
משתתפים: 11 דמויות, 3 גברים, 8 נשים
תרגום: ריקלין עידו
עלילת המחזה מתרחשת בפנימייה לבנות בגילאי 12-14 בעיירה קטנה בארצות הברית של שנת 1936. הפנמייה מנוהלת על ידי שתי מורות צעירות, קרן ומרתה שהקימו את בית הספר. מרי טילפורד, נכדתה של מממנת המוסד גברת טילפורד העשירה, היא ילדה מפונקת השולטת בחברותיה באכזריות, מרמה את המורות, ומכניעה את סבתה לכל רצונותיה. כשהיא נענשת על מעשה שעשתה, בורחת מרי אל בית סבתה, שם על מנת כי לא תוחזר ותיאלץ לשאת אחריות למעשיה בודה עלילת יחסים אסורים כביכול בין שתי המורות.
ההסטה פועלת היטב, עוד באותו לילה מוציאים כל ההורים את הילדות מהפנימייה, וכל נסיונות המורות לטהר את שמו נכשלים. וכשגברת טלפורד העשירה מגיעה לבסוף אל האמת, נדמה שזה כבר מאוחר מדי.
צבע הפנינה מאת חיים אידיסיס ע"פ ספרה של אנה מריה יוקל
משתתפים: 13 דמויות
צבע הפנינה הוא עיבוד לספרה של הסופרת היהודייה, אנה-מריה, יוקל שנכתב בגרמנית בסוף שנות השלושים. אנה- מריה כתבה את הספר כתגובה לעליית הנאציזם בגרמניה ובגרורותיה כשהשד עוד היה בחיתולים. זהו סיפורן של שתי כיתות מקבילות, ט' ראשונה וט' שנייה, שהיריבות ביניהן מלובה ע"י גרובר, אחד התלמידים, שמנסה לשפר את מעמדו הנמוך בכיתה ולתפוס מנהיגות. אל גרובר מצטרף אלכסנדר שנתון לסחיטה מצדו, ואליהם חוברים תלמידים נוספים בגלל חולשת אופי או תמימות ופחד. גרובר מוביל את העדר למלחמה של ממש. האשמות שנזרקות לחלל הופכות לעובדות ובעזרת טקסטים וסמלים כאילו פטריוטים מתגבשת קבוצה פאשיסטית עם תחושת עליונות של חבריה, תחושות בוז ושנאה ליריבה. נושא ההצגה הוא הפאשיזם. והאלימות היא אחת התוצאות של מצבי העימות שמתלקחים בין שתי הכיתות.
זהו סיפור על מאבק בין שתי כיתות בבית הספר. מאבק המשמש מנוף לכוחות האופל שבכיתות, להשתלט עליהן ולהנהיג אותן לגיהינום חברתי, גזעני ואלים.
זהו סיפור על מנהיגים שזקוקים למאבקים, אויבים ומלחמות מן החוץ, כדי ללכד את תומכיהם תחתם.
זהו סיפור על המניעים של המנהיגים הללו, ועל השיטות שהם נוקטים כדי להתקדם ולהשתלט על עוד ועוד מוחות.
זהו סיפור על תומכיהם הקנאים של המנהיגים ועל המניע אותם לתמוך ללא סייג במנהיגיהם, גם כשהם יודעים את האמת.
זהו בעיקר סיפור על אשמתו של הרוב הדומם, שרואה, יודע, מבין ואינו מתערב כדי לא להיפגע.